ארנן יקותיאלי – עשר שנים למותו

בימים האחרונים התפרסמה מודעת אבל על ידי בני משפחתו של ארנן יקותיאלי המציינים עשר שנים למותו. ארנן הוביל את המאבק לשמירה על ירושלים כעיר חופשית פתוחה, וסלל את הדרך למאבקים שבאו אחר כך. ארנן ואני גדלנו ביחד בשכונה, בבית הספר ובתנועת הנוער.

ארנן יקותיאלי 1955-2001

הנה כמה ציוני דרך בחייו:
ארנן נולד בחיפה למשפחה ותיקה של אנשי ציבור – הוא היה נינו של יחזקאל דנין ממייסדי תל אביב, ונכד נכדתו של יהושע ילין. הוא סבל ממום קשה בלבו, ובגיל שמונה עבר ניתוח לב פתוח, ראשון מתוך מספר ניתוחים כאלה שעבר בחייו. בשל לקותו לא גויס לצה"ל. הוא למד בגימנסיה רחביה, היה פעיל בצופים בשבט מצדה ובין מקימי שבט הצופים "לפיד" בשכונת הקטמונים בירושלים. אחרי התיכון הוא היה מתנדב בגרעין "רעים" בירוחם ביחד עם חבריו מן הצופים (ואני ביניהם).
במקביל לקריירה עסקית שפיתח ביחד אם אשתו ליאורה (חברת קידום) הוא פנה לפעילות ציבורית פוליטית. בין היתר הוא היה עוזר פרלמנטארי של אבא אבן ויוסי שריד. מכאן עבר לפעילות בירושלים ונבחר למועצת העיר כראש רשימת מר"ץ. בחלק מן הזמן כיהן גם כסגן ראש העיר.
בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים יקותיאלי הוביל מאבקים למען חופש הפעילות בשבת – פתיחת בתי קולנוע, מסעדות ובתי קפה, נגד סגירת רחוב בר-אילן ועוד. הוא ארגן הפגנות גדולות למען פתיחת בתי הקולנוע ודיבר אל לבם של בעלי בתי הקולנוע שינצלו את המומנט הפרסומי של ההפגנות כדי לפתוח את בתי הקולנוע בשבת. בתי הקולנוע אוריון, אורנע ובית אגרון אכן נפתחו בשבתות, אך כדי לא להפר את צו העירייה, הפתיחה הוגדרה כפעילות של מועדון חברים.
בבחירות בשנת 1998 יקותיאלי פרש ממרצ והקים רשימה א-מפלגתית בשם "ירושלים עכשיו". המפלגה הצליחה למשוך גם מצביעים המסתייגים מהצבעה למפלגות השמאל, וזכתה ב־4 מושבים במועצת העיר בעוד מרצ זוכה ב-3 מושבים, סך הכול 7 מושבים (מתוך 31) לרשימות שזוהו עם תפיסת העולם החילונית שהוביל יקותיאלי.
בשנת 1997 הקים את עמותת "עם חופשי"‏‏. פעילותו החילונית כללה גם תמיכה ב"יוצאים בשאלה". במסגרת זו גידל יקותיאלי בביתו את הנער אדם שוב, לאחר יציאתו בשאלה. בעקבות פעילותו הפוליטית הממושכת בסוגיות אלה קיבלה משפחתו של יקותיאלי איומים רבים על חייה ובני המשפחה זכו פעמים רבות לליוויי משטרתי.
במסגרת מועצת העיר ארנן פעל במגוון נושאים, בכללם מאבק בשחיתות, מניעת הקצאות לא תקינות למוסדות חרדים ושיפור תנאי החיים במזרח ירושלים. יקותיאלי המשיך גם בפעולות להגברת המודעות לאי תקינות תקצוב הישיבות כמו עתירה לבג"ץ למען השוואת תנאי הסטודנטים לאלה של תלמידי הישיבה‏ ועתירות שונות נגד המשרד לענייני דתות‏‏, משרד הפנים ועיריית ירושלים‏‏.
בשנת 1989 הוא הקים מטה שאסף עדויות על הזרמות כספים לא תקינות ממשרד הפנים למוסדות המקורבים לש"ס. המידע שנאסף היווה תשתית לחקירה במה שכונה ה"תיק הציבורי" של אריה דרעי. לצורך כך שיתף פעולה עם ידידו, סגן ראש העיר מטעם המפד"ל, שמואל מאיר. בשנת 2000 הגיש עתירה לבג"ץ נגד אפליית סטודנטים לעומת אברכים בכוללים שמקבלים הבטחת הכנסה, עתירה שהתקבלה בשנת 2010, כתשע שנים אחרי מותו.‏
בכל תקופת הפעילות הציבורית הענפה שלו הוא גרר את המחלה שהגבילה אותו ומדי פעם נאלץ להעדר לטיפולים וניתוחים. הוא נפטר בשנת 2001, בגיל 45, בעודו ממתין להשתלת לב בארצות הברית. בשל רצונו בקבורה חילונית והעדר בית קברות חילוני בעירו ירושלים, נקבר בבית הקברות בקיבוץ עינת. יקותיאלי הותיר אחריו אישה, ליאורה שגב-יקותיאלי וילדים.

היום אנו מתברכים בלוחמים רבים הפועלים למען ירושלים חופשית ופתוחה. חשוב להרכין ראש ולזכור את אחד הראשונים והחשובים שפעלו ללא חת להגשמת מטרה זו.

Explore posts in the same categories: Uncategorized